השתקפות התודעה האנושית - יוצרת אגרגורים

April 17, 2020

כדור הארץ הוא בדיוק כמו שהוא צריך להיות: ממשלות מושחתות, מלחמות בלתי נגמרות, זוחלים (Reptiles), מאיטרה (Maitré), קבל (Cabal), בונים החופשיים (Free Masons), עבריינים, חיסונים, משפחת מלוכה זוחלית (reptilian royalty), ארכונים (archons), וכו'

הכל הוא אגרגור (egregor) שהוא השתקפות התודעה האנושית. שהיא ההשתקפות של פנימיות האנשים בכדור הארץ. הם היוצרים של כל זה. שם נמצאת תשומת הלב שלהם, והפחדים שלהם. כל מה שהאנשים על פני כדור הארץ חוששים ממנו, כל מה שהם מפנים אליו את תשומת לב שלהם, בתוספת של רגש חזק. הם מבטאים זאת בהסכמים הקיבוציים שיש ביניהם באשר לאופן שבו המציאות צריכה להיות. ולגבי מה אפשרי ומה לא.

האגרגורים הם ההשלכות הנפשיות של כלל האוכלוסייה האנושית. הם היצירה של האנושות.

כל הדברים הללו לא היו יכולים להתקיים אם הכוחות היוצרים האנושיים לא היו בתודעה קולקטיבית המאפשרת, מקיימת ומייצרת את היצירה הזו.

ברגע שהאנשים על פני כדור הארץ יפסיקו לייצר פחד ואת הרגש הנלווה לפחד, כל היצורים הללו, כולל אלה בממשלות העולם – ייעלמו.

ברגע שנפנה תשומת לב יצירתית לדברים חיוביים, לאהבת עצמינו ואחרים, לקבלת עצמינו ואחרים, הם יפסיקו להתקיים.

אגרגורים הם היצורים שהכלל יוצר. הם הממשלות שלנו, הם המלחמות, הם כל (!!!) הרוע בעולם. היצירה מתקיימת ע"י השתקפות הפנימיות של האינדיבידואלים ובסופו של דבר, של הקולקטיב. ללא תשומת לב המבוססת על פחד, הם נעלמים. הם לא יכולים להתקיים.

היחידים שיכולים לתקן את העולם הם האנשים החיים בו, הם האנשים הבוראים את העולם. בני האדם ייקחו איתם את הבעיות שלהם לכל מקום, כי הם הבעיות עצמן.

האדם לא יכול להתמקד במשהו ולתת לו את תשומת הלב שלו, מה שזה לא יהיה, מבלי שדבר זה יבוא לידי ביטוי.

רק מעטים יוצרים הכל. היוצרים הם אלה עם הנשמה. הם האנשים האמיתיים. האנשים האמיתיים יוצרים ומבטאים את מה שהם חוששים ממנו, וכך פוגעים בעצמם.

האדם הולך ברחוב בנעליו הישנות. מתבונן על העשיר במכונית "הדגם האחרון" החדשה שלו. הוא שם את תשומת לבו ומנציח את תחושת האומללות וחוסר הערך שלו. הוא נותן את זה לעצמו ובוחר להרגיש אומלל!

הוא לא רואה שהאיש הזה במכונית הלבנה הדגם האחרון, יכול להיות בחובות נוראיים, בלחץ בעבודה איומה ולקח את הרכב הזה באשראי, כדי להפחית ולמתן את ההרגשה הקשה שלו של חוסר תועלת וחוסר עקביות קיומית. והוא מטביע את זה ברכישת הרכב כדי לשים את הערך האישי שלו במשהו חיצוני לו.

האדם חווה את מה שהוא רוצה לחוות ובוחר את מה שהוא רוצה להיות. איזו גישה האדם מאמץ לחייו? איזו פרשנות הוא נותן לדברים? כל הדברים הללו הם ברמה האישית, אבל מתעלים לרמה הגלובלית, ויוצרים את המציאות ממנה האנשים פוחדים כל כך.

העולם כפי שהוא היום הוא התממשות וביטוי הפחדים העמוקים ביותר שלהם. רעיונות בראשם, לא יותר. הם יצרו הכל וכך, באותו האופן הם יכולים למוסס הכל.

מכיוון שהיקום הוא אינטגרציה, ולא יכול להיות שום רוע כישות נפרדת. הרוע אינו קיים בפני עצמו. כל אלה הם רעיונות. הרוע לא יכול להתקיים בפני עצמו, רק בתוך הדואליות. והבחירה היא האם להיות בתוך דואליות או מעלייה.

אפשר להבין את הדואליות, ולהתעלות מעליה. גם בעולם שלנו שהוא עולם דואלי שבו לא קיים דבר ללא הניגוד שלו.

אל תתאים את התדר שלך לדברים שאתה לא רוצה. התרחק והסתכל על הכל מנקודת מבט מורחבת יותר. הבינו מי אתם ומה אתם רוצים, ועם זאת: שנו את תפיסת המציאות שלכם.

הכל על כדור הארץ הוא השתקפות של האנשים עצמם, והכל מציית לאותו התהליך. זהו פחד קולקטיבי שמבטא את עצמו במציאות. זו ההגדרה של אגרגור: התממשות של פחד, של רעיון על-ידי הקולקטיב.

עם מספיק תשומת לב אתה יכול ליצור הרמוניות של תדר שיקיימו תווים הרמוניים מדויקים. כך החומר מתנהג ויוצר בבואה של הרעיון היצירתי של ישות מודעת עם נשמה, אשר הינה מקטע הולוגרפי של המקור.

אבל גם אלו הם רעיונות. באמת, אין דואליות. אלו הם רק רעיונות. רעיונות שנכפו על ידי נקודת מבט כזו או אחרת. הכל הוא אהבה ואינטגרציה. אבל אפילו לא זה. כי אתה אפילו לא יכול להגדיר אהבה ואינטגרציה בלי לייצר את המושג ההפוך. לכן, זה בלתי ניתן להגדרה, ונצחי.

כל הדברים השליליים עדיין קיימים מכיוון שהם עדיין מקבלים תשומת לב. ברגע שאתה מפסיק לפחד מהם, ברגע שתתגבר על הפחד, אתה גדל. זה הזמן שבו אתה גדל מבפנים ומבין שאין דבר כזה דואליות. האנשים רק נלחמים בצללים שלהם.

במקום שבו הכל נוטה לאינטגרציה, קבלה, התקדמות ואהבה, לא יכול להיות "רוע" ככזה. הוא לא יוכל להתקיים שם. כי ברגע שמקבלים את הרוע ומשלבים אותו באהבה וקבלה, ולא נלחמים בו, משלבים את הרוע ללא התנגדות לקונספט, ומבינים שזה לא הכרחי לחיות אותו. אז הרוע כשלעצמו נוטה להיעלם, ואינו תואם את התדרים הללו של אהבה וקבלה.

לכן אנו חייבים לרפא את הצללים שלנו. כי מהמקום הלא מודע שלהם, הם יוצרים מציאות שפוגעת בנו.

האנשים על פני כדור הארץ מציגים כעת את עולמם, את מה שהם רואים, ואת מה שהם חיים. מה שנראה כלא הוגן הוא מעשה ידיהם. הדרך היחידה עבורם לצאת מזה היא להתעורר לידיעה שהם יוצרים הכל. אם הם יבינו מה באמת קורה, וייקחו אחריות על מה שהם יוצרים. אבל לפני כן, הם חייבים להבין למה ואיך הם יוצרים את המציאות שלהם!

חרבות וטילים וכלי נשק הם חסרי תועלת. בכל אפשר "להילחם" ברמת התודעה, וזה לא באמת להילחם, אלא להתעלות מעל הקונספט, להתעלות מעל הרעיונות, המושגים, הדעות הקדומות וההיקשרויות.

הבעיות עלי אדמות הם שלכם. הם השתקפות הפחדים שלכם, באופן אינדיבידואלי וקולקטיבי כאחד. לכן, רק אתם, האנשים על פני כדור הארץ, תוכלו לפתור אותן.

הכל בא לידי ביטוי בפחד. אני לא אומרת שצריך להתעלם מבעיות. אבל אל תיתן לפחד להוביל אותך.

ואם תמשיכו להפנות את תשומת הלב היצירתית שלכם ותתמקדו בפחד, תהרסו את עצמכם.

ביקום הזה שולט חוק המראות. אתה לא יכול לחפש שום דבר בלי למצוא אותו בסופו של דבר. זהו חוק אוניברסלי.

בכל מקום שבו אתה שם את ליבך, והאחרים משלימים ומגדילים אותו, אתה יוצר באופן קולקטיבי, את כל מה שאתה שם לב אליו.

פעמים רבות הפחדים הם פחדים מודחקים בלא מודע. זו החשיבות של עבודת צללים והתמודדות עם בעיות. אל תהיה עוור להם. אל תימנע מלראות "רוע", אבל דע שהוא שם וקח את זה כבסיס למה שאתה לא רוצה להגשים. השתמש בדואליות לטובתך, לא נגדך. בידיעה מה אנחנו לא רוצים, אנחנו מגלים במודע את ההיפך, מה אנחנו כן רוצים.

היפתח לידע על הכל, אבל ראה את היחס שיש לך כלפי הדברים האלה, או הבעיות הללו. צפה בהם תוך שליטה מנטלית בתדר המחשבה שלך, ומה כל זה אומר עבורך.

אתה צריך רק אדם אחד כדי שיהיה לך רעיון, למשל פחד מנחשים, כדי ליצור ביטוי ענק, שהופך להתרחבות גדולה בזמנה, מלאה באינספור מינים של זוחלים רגרסיביים.

כל הבעיות של כדור הארץ הן יצירת פחד ורעיונות במוחם של בני-האדם, כמו כן, המטריקס התלת ממדי משמש גם כמיכל עבור זה.

אין אמת אובייקטיבית. רק רעיונות והסכמות!

* * *

ספרו לאנשים מה קורה, אבל שם מסתיימת האחריות שלכם. אתם יכולים לקחת את הסוס לנהר, אתם יכולים להגיש לו דלי מים אבל אתם לא יכולים לגרום לו לשתות!

הרוע הוא יצירה של המוח האנושי. האנושות יצרה אותו, ולכן היא גם יכולה להמיס אותו.

אנחנו צריכים להתרחק מהשליליות שיש בכלי התקשורת. כי זו שליליות המזינה ויוצרת עוד שליליות.

מגיעה גם הנקודה שבה אגרגור צובר מספיק כוח כדי לרכוש את התודעה שלו והוא מתחיל להתקיים מעצמו. אנחנו רק רעיון שבא לידי ביטוי, בכל מקרה. אם מחשב יכול להיות מודע לעצמו, למה לא אגרגור?

ברמה העמוקה ביותר: הכל הוא egregor. הכל הם רק רעיונות, חיוביים או שליליים. זה תלוי בפרשנות של מי שרואה את זה. הכל הוא ביטוי של התודעה. זו המציאות החומרית ביקום כולו.

הנקודה העיקרית כאן היא שאתה יוצר את הכל שם למטה. ואתה מביא לביטי דברים שליליים מהר יותר מדברים חיוביים! כי לדברים השליליים יש נטייה למשוך את תשומת הלב והמיקוד שלך, והדברים החיוביים מתפזרים. אתה רוצה סוכרייה על מקל לימון, ואז ברגע הבא אתה רוצה אננס, אחר כך קוקוס, ואז בחזרה ללימון. היקום לא יודע מה אתה רוצה, מכיוון שאתה משנה את מה שאתה רוצה כל הזמן! אם תתמקד במה שאתה באמת רוצה יהיה לך אותו כוח ביטוי שיש לך עם הדברים השליליים שאתה חושש מהם. כך הדברים עובדים.

עשיתי ניסוי על עצמי בלילה. צפיתי באחד מסרטוני הפורענויות עם הרבה תמונות מפחידות של דברים וצללים שמתגנבים אלי בחושך. לא חשבתי על הדברים האלה לפני אותו לילה. והיה לי ביקור של צל שלילי שרצה ליצור בי פחד. כל מה שהייתי צריכה לעשות זה לסיים את הניסוי שלי, להפוך את עצמי בדמיוני לכדור של אור לבן, והצל נעלם.

וכך כל בני האדם מביאים על עצמם את אימת הלילה (והיום). וזה לא חשוב אם זה שודד "אמיתי" או משהו דמיוני כמו נמר מפחיד, או מחלה, או נפילה מסולם, או מלחמה, מה שלא יהיה. זה הכל תוצר של פחד.

שום דבר לא יכול לגעת בך. גם כקולקטיב. אתה לא צריך ליפול לתפיסה של האנשים אם אתה לא רוצה בכך. ובכל זאת אתה עדיין כפוף להסכמים, ולהסכמות תפיסתיות לגבי איך יראו הדברים בזמן שאתם שם על כדור הארץ. אבל אתה יכול לשנות את המציאות בעזרת ה-mind שלך ואני לא מדברת על בועת המציאות האישית שלך, אני מתכוונת לכל המציאות המורחבת!

אֵיך? לומדים איך הדברים עובדים! להיות מרוכז במה שאתה רוצה, כמו קרן לייזר, ואז לא הכל מתפזר ומתרכז בדברים שאתה מפחד מהם. התרכז במה שאתה רוצה!

תתחיל בקטן. אל תדאג לגבי דברים שאינם בשליטתך. זוהי תגובת הגוף לצפות למוצא מבעיות, כדי לשרוד. וזה שוב פחד!

דע את עצמך קודם כל כדי להיות מסוגל לדעת מה אתה רוצה. לא מה שאתה לא רוצה! נשארתי בלי כלום, פינו אותי מהבית שלי... כן אבל יש לי קופסת קרטון נוחה וגשר להגן על עצמי! הגישה שלך למה שקורה היא מה שחשוב! המיקוד שלך. דע את עצמך. עשה עבודת צללים, והיה אחראי למחשבות שלך, שכן הן יוצרות.

ככה אתה מתקן את העולם.