ביולוגיה שנוצרת ממישורים אתרים

וה-DNA

17 ביולי 2019

ה-DNA הוא ביטוי של משהו למעלה, המתקיים במישורים גבוהים יותר, ומתורגם למישור קיומי נמוך יותר. זה חלק מהשלם שלא נלקח בחשבון, כי ה-DNA הפיסי הוא לא הכל, מה שחסר הוא הנשמה, או החלק האנרגטי שעומד מאחור, אבל המדע כפי שהוא ידוע על אדמת פלנטת ארץ, אינו יכול לראות או לקבל זאת, בשל המגבלות שלו. ביסודו של דבר, ה-DNA הפיסי הוא רק החלק הגלוי והניתן למניפולציה של שלם גדול יותר, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעולם הפיסי, שאחר כך מצמיח את האורגניזם החי.

ההשתקפות בתלת-ממד או בממד-5 (העולם הפיזי) היא בנייה מתמטית מדויקת המצייתת לדפוסים של גיאומטריה מקודשת. והיא מצייתת לתבנית המדויקת כמו השתקפות של משהו במישור גבוה יותר.

אם ניקח לדוגמא tesseract (קובייה 4 ממדית) ונניח שזהו העצם במישור הגבוה יותר, או צורה של משהו שאין לו צורה, כמו הייצוג המתמטי לתודעה. כעת, הצורה הזו משתקפת או נראית עם הגבלה של מישור תחתון לא שלם. לא שלם כי הוא לא יכול לפרש מישור גבוה יותר בצורה נכונה, מכיוון שחסרים לו את האלמנטים הדרושים כדי לעשות את זה או אפילו כדי להבין זאת. בדיוק כמו ש- 3D לא כולל 5D, הוא נותן רק פרשנות חלקית למה שיש ב-5D.

הצל המוקרן מטה של הקובייה, הוא הייצוג בממד נמוך יותר של אובייקט בממד גבוה יותר. במקרה זה, אובייקט תלת-ממדי משתקף כתבנית דו-ממדית על הקרקע. אבל השתקפות או תבנית זו היא פרשנות מוגבלת של משהו שנמצא במישור גבוה יותר ושאי אפשר לפרש אותו נכון. אמנם זה לא מיקרי, אלא יכול להיות לפי תכנון מהמישור העליון, כדי לקבל הקרנה למטה עם תוצאות מדויקות מראש.

מה שנתפס כמציאות הוא רק השתקפות לא מדויקת של משהו מורכב יותר, גבוה יותר שיוצר אותו. ואת זה יישמתי לנושא הגנטיקה. דפוס האנרגיה או הנשמה של מה שנמצא במישור גבוה יותר, מוקרן למטה ויוצר את הגוף הפיסי. והוא עושה את זה עם ה-DNA שייצור את הגוף הזה. תחילה הוא מוקרן דרך העיקרון של גלים עומדים, כדי ליצור תבניות מורכבות יותר תוך שימוש בעקרון התדר הדומיננטי.

אם נחזור לצל המוקרן מטה של הקובייה, נראה נקודות אור של כדור גיאומטרי אשר הן הצמתים או הנקודות של הגלים העומדים, של נקודה נייחת או ריכוז אנרגיה מקסימלי. זה המקום שבו המולקולות שמקבלות מספיק תשומת לב ייצרו דברים מורכבים יותר כמו חומצות אמינו.

תשומת-הלב המקומית והמתמשכת בנקודה או בצומת של הגל העומד, היא ביסוס התדר הדומיננטי באותה הנקודה, התדר שיצליח לעקוב אחר התבנית, לייצר את המולקולה הרצויה בנקודה הנייחת האמורה של גל האנרגיה הסטטית.

עיקרון זה הוא גם הבסיס ל (medical pods) שלנו (בטייגטה) של התחדשות מלאה. לכן, עם מספיק תשומת לב, תיווצר תמונה במישור נמוך יותר של מפת תודעה שנמצאת במישור גבוה יותר. מפת התודעה הזו היא לא יותר מאשר הייצוג הגיאומטרי בצורת אנרגיה של כוונה שמגיעה מאדם או נשמה. שדה האנרגיה הפוטנציאלי עליו אני מדברת הוא לא יותר ולא פחות מהאתר (Ether) שתואר על ידי ניקולה טסלה. וכדי ליצור נקודה בגל הסטטי בתוך האתר הזה ולהביא אותה או להפוך נקודת אנרגיה של האתר למשהו פיזי, אתה צריך דה-פולריזציה כמו בין שני קטבים חשמליים.

לפיכך, ה-DNAשל יצור חי, הוא ייצוג מוגבל או קריקטורי של ישות שנמצאת במישור גבוה יותר, עם מאפיינים דומים. ומעל אותה הוויה, או אותה נשמה, ישנה תודעה אחרת המקרינה בממד נמוך, מפת פרשנות משלה. אז מה שאתה מקבל ב-5D כמפה גנטית הוא DNA עם 12 ספירלות ו-24 כרומוזומים, כאשר הפרשנות המוגבלת על ידי תלת-ממד היא 2 ספירלות עם 22-23 כרומוזומים.

לכן הפרשנות של אדם בממד 5 מתוך התלת-ממד, היא קריקטורה מוגבלת של איך אותה ישות נראית. זו הסיבה שזרעי כוכבים אינם דומים לאני הגבוה שלהם. או רק לעתים רחוקות.

ראוי להזכיר גם את השפעת תודעת ההורים בתלת-ממד שמשפיעה על הקרנת הצורה ב-DNA שתביא בעקבותיה ליצירת יצור חי חדש. אז זו אינטראקציה מורכבת, אבל הנקודה הדומיננטית היא ההוויה עם התודעה, זו שמשתמשת או שתשתמש בגוף.

כולנו השתקפויות של משהו מורכב יותר מלמעלה. אבל זה של למעלה וזה שלמטה הם רק מושגים, כי זה לא באמת עניין של עליונות, אלא של נקודת תשומת-לב וה"עליון" מורכב מכל מרכיביו, היוצרים שלם.

* * *

אם אתה משנה גנטית מין (species) במבחנה, זה כאילו אתה שם איזה חפץ אחר בתמונה הזו ושומר עליו מהקרקע עם קיסם שיניים, למשל, כדי לשנות את הצל. התוצאה הסופית היא סופית ואיננה מייצגת עותק נאמן במישור קיומי נמוך יותר של הכוונה היצירתית המקורית. מה שאני מנסה לומר הוא, ששינוי אורגניזם עם מבחנות ומיקרוסקופים, זה שוב מדע רדוקציוניסטי שלא מבין של-DNA יש את הבסיס שלו בעולם האתרי, במישורים גבוהים יותר ושאי אפשר להיפרד מהיוצר שלו השוכן במישור העליון.

כלומר: הדרך היחידה לשנות אורגניזם לצמיתות, או ליצור אורגניזם חדש, היא על ידי שינוי המקור מלמעלה. ניתן להשיג זאת רק על ידי הימצאות במישור הגבוה יותר או על ידי גישה לאותה הוויה במישור הגבוה על ידי שינוי התפיסה שלה, כך שהיא בעצמה יכולה לשנות את הכוונה היצירתית שלה. במילים אחרות, שימוש בשליטה מוחית (mind control).

זה נעשה כך שה-tesseract עצמו "מחליט" לשנות את צורתו כדי לשנות את מה שהוא מקרין במישור התחתון. זה בהקשר של גנטיקה אבל אפשר ליישם את זה על אופי המציאות והמטריקס, לגבי איך זה עובד ולמה זה מיועד.

התודעה היא מה שמייצר חומר ולא להיפך. לכן אני תמיד אומרת: אל תשאלו אם יש חיים בין כל אותם כוכבים שממלאים את הלילה. הסיבה שהם כולם שם היא כי יש בהם חיים.

יש כאן בעיה של הבנה, שאני יודעת שפוגעת בתפיסה של רבים: נושא המישורים הקיומיים, והתדרים. אין מישורים קיומיים ככאלה- הכל הוא שיפוע, ישות אחת של השלם. זהו רק תדר הכוונה של כל תודעה אינדיבידואלית "לכאורה", שבהינתן המגבלה האישית שלה, יכולה לתפוס רק טווח מוגבל של תדרים בתוך הישות הגדולה שהיא מקשה אחת.

אם קבוצה של אנשים תופסת רק את מה שאנו מכנים תלת-ממד, זה רק בגלל שיש להם הסכמה לתפוס טווח מסוים שיהיה אור לבן, למשל.

המפה הגנטית של האדם בתלת-ממד היא רק השתקפות של השתקפות של השתקפות של סך כל ה"אני" מלמעלה. ככל שיותר גבוה, קיימת יותר מורכבות גנטית, ככל שיותר נמוך, קיימים פחות פרטים, אבל כולם הם חלק מהשלם.

כשאתה עולה בשיפוע המורכבות. תלוי מה טווח התדרים שלך מאפשר לתפוס. כי הכל תפיסה. כשאתה עולה בתודעה אתה עולה במורכבות של ההבנה. לכן התלת-ממד כבר לא מזין את כוונת הנשמה שלך להתרחבות. היא צריכה לקבוע את נקודת תשומת-הלב שלה במישור מורכב יותר. זה חלק מההתעלות.