זמן הוא הצגת יכולתה של התודעה הקולקטיבית לתפוס ולעבד נתונים תחת עוצמת תודעתה

יולי/2022

מטרת יצירת הציוויליזציה היא לגדול, והגדילה אינה קיימת, כי הבורא ברא הכל, והכל כבר קיים.

כל התפתחות ויצירה היא על מנת להעלות את התדר של עצמה, להיות תואמת-תדר ולהפגין עוד תדרים שכבר קיימים. זו הדרך עד למקור (Source), לשלם.

האבולוציה של הציוויליזציה היא כמו חיכוך עם המקור, הנעה בתנועה של להרחיב ולהשיב ללא הרף את צלילות השברים הקוסמיים ההולוגרפיים(*) למכלול.

ככל שהכוח הרוחני של הקבוצה גבוה יותר, כך גדלה הצפיפות, והמציאות מורכבת יותר. זהו הכיוון של האבולוציה האנושית. לבסס את הרשת הרוחנית של הקבוצה, ואת התודעה החברתית המשלבת, ליצור הדהוד נפלא יותר ולחוש תדרים נוספים של המקור.

לאן תלך האנושות?

בני האדם הם השערים של התודעה האוניברסלית. יש לנו קודי תקשורת ברמת המקור. ואנחנו מחוברים למקור, לחוצנים ולמאסטרים שעלו. אנחנו מבורכים. יש לנו את היכולת לחזות דמיון, ולהפוך את המציאות.

אם מבינים זאת, כולנו על-אנושיים.

בהתבסס על חוק אי-ההתערבות וחוק הקארמה, חוצנים אינם יכולים להציל ולעזור לאנושות ישירות ליצור שינוי (אלא אם כן תהיה בקשה קולקטיבית מבני האדם).

המידע החוצני הזה מעורר את האנושות, עם זאת, בני האדם מסתכלים על המידע הזה בגישה תועלתנית, וחושבים שהם יכולים לשפר את הטכנולוגיה ולהשיג תחזיות נבואיות. מתרחשת אי הבנה וכיוון שגוי.

אבל ברגע שבני האדם יתעוררו ויפרצו את נקודת החסימה ויתחילו לקרוא לעזרה באופן קולקטיבי, אותם ענקים ישימו מיד את ידיהם על כתפיהם ויקדמו את היצירה שלהם.

המידע של טייגטה (Taygeta) הוא כמידע של חוצנים.

הוא מתרחב לשני כיוונים. ראשית, תן לאנושות להבין שאנו כולנו נושאי הבריאה. שנית, תן לבני האדם לקרוא לעזרה. אחרת, לא נוכל להתערב בקנה מידה גדול.

התערבותם של חוצנים למען כדור הארץ מגיעה כעת לבקשתם של כמה מאסטרים עולים. קולקטיב כדור הארץ לא אישר, והם לא יכולים להתערב בקנה מידה גדול מבלי שבני האדם יזעיקו עזרה. הקולקטיב לא קורא לעזרה, כי לאנושות יש שלטון חוק, ושלטון החוק לא מכיר בקיומם של חוצנים. האנשים סומכים את ידיהם על השלטונות שאינם פועלים למענם. לכן הדבר הזה תקוע. לכן, הם פנו לעזור לאלה שקראו לעזרה. לבסוף, כדור הארץ יתפצל ויצור שתי מציאויות שונות בשל התודעה השונה של שתי קבוצות עיקריות.

האנרגיה בתוך הטורויד (toroid) היא מחזורית, ומזינה את עצמה. הרטט של כל טבעת מעביר אנרגיה מטבעת אחת לטבעת שלידה.

לכן מחזור האנרגיה של המתעוררים ייווצר בהדרגה, ולא יתאים עוד לעולם הישן ולאנרגיה הישנה. קבוצות ברמות שונות של תודעה ייצרו אדמה נפרדת של מציאויות שונות.

נראה לי מוזר שתחת אזהרות רבות, רבים מהתומכים במציאות הישנה מעלימים עין ונכנסים למלכודת כמו יתושים מעופפים הנלחמים באש.

האם זה אומר שהם לא מחוברים, ומוותרים על כדור הארץ?

באותו הזמן, נראה שברחבי העולם, מתחזק קונפליקט הקוטביות הבינארית, מה שמוביל להופעתו של מנגנון מיסוך בין שתי המציאויות.

כעת כדור הארץ אינו יוצא מכלל שליטה, אלא בשלב הגלוי של ההפרדה בפועל. זו דעתי הצנועה.

טייגטה והפדרציה הגלקטית ממלאים תפקידים שונים.

ההשתתפות של טייגטה ברורה יותר, בעוד שהפדרציה עוסקת במתווה ארוך טווח ומקיף, הכולל חיזוק הקוטביות הבינארית הקיימת, ויצירת מצב ההפרדה. המתעוררים אינם יכולים לעלות עם האדמה הישנה. מהזווית הזו, הפדרציה הם (New World Order) NWO, אבל הם גם מלאכים.

(*) הולוגרפי

"...יש רק הכל גדול אחד, אחדות או תודעה גדולה שיש לה נקודות תשומת-לב מרובות שאנו תופסים כ"אנשים אחרים", אבל כולם מחוברים ומרכיבים את ה-הכל הגדול, המקור המקורי , העצמי הגדול. כל אדם הוא קטע הולוגרפי שלם של ה-הכול הגדול. של המקור.

המילה הולוגרף באה מהיוונית "Holos" Complete ו-"Graphos" ומבטא את השלם או את המגולם לגמרי. משהו שמקיף וכולל את הכל ביחד מבלי להשאיר שום דבר בחוץ.

כל אדם בהיותו קטע הולוגרפי של המקור המקורי ניחן בכל התכונות של המקור,

משום שהוא המקור בזכות עצמו.

זה מה שקורה עם "נשמות" שאינן אלא שברים הולוגרפים של המקור המקורי. כל אחד מאתנו בעל תודעה ונשמה והוא המקור המקורי בזכות עצמו. זה אומר שיש לנו את אותם כוחות יצירתיים כמו המקור המקורי. כולנו יוצרים, לא רק את העולם שלנו אלא את היקום שלנו ומפרשים אותו מנקודת תשומת-הלב המיוחדת לנו. נקודת תשומת-לב זו, היא שמובילה אותך לתפוס את עצמך כמוגבל ולהניח שמה שאתה חווה בחייך נגרם על ידי גורמים או אלמנטים חיצוניים. אבל לחשוב ככה זה לחשוב בצורה דטרמיניסטית. כפי שחזרתי שוב ושוב, הדבר היחיד שמגביל אותך הוא הרעיון שאתה מוגבל.

כל מה שקורה במה שאנו מכנים: העולם החיצוני, נתפס דרך החושים ואז מתפרש על ידי המוח באמצעות דפוסים ורעיונות קודמים בצורה של הסכמות, כדי לתת ערך למסרים שאנו מקבלים, אבל הכל הוא תפיסה ופרשנות, ולכן התוצאה של כל מה שהפרט תופס כמציאות חיצונית היא רק השתקפות של החוויה שפרט זה עבר, ושל מערכת הערכים שלו.

זו הסיבה מדוע אנחנו יוצרים את המציאות שלנו, כי אנחנו רואים ומתמקדים רק במה שמעניין אותנו, ומה שהכי מושך את תשומת-הלב שלנו בהתעלמות מכל השאר. ותמיד נקבל יותר, מהמקום שבו תהיה רוב תשומת-הלב שלנו. בסופו של דבר, אין שום דבר חיצוני לפרשנות המיוחדת שלנו, למה שאנו מכנים: "העולם החיצוני", אבל העולם החיצוני הזה אינו אלא: רק יותר מעצמנו, המראה (The mirror) של הפנימיות שלנו..."

\סווא'רו מארה (Swaruu of Erra)